נועה. מחמאה של אמת.

על מחמאה של אמת, וחסד של אמת.

טובות הן המחמאות לנפש האדם.

נראה שטובות הן לנו על אף הספק המוטל לעיתים בכוונת אומרן. כיוון שיצאו מפה המחמיא, הרי זה משבח ומשובח.

אלא פעמים שמגיעה מחמאה ממקום של אמת. אמת עמוקה ומחזירת טובה.

וכזו היתה המחמאה שהגיעה אלי. מחמאה שהחמיאה מבלי שנתכוונה.

מחמאה של אמת.

ומעשה שהתחיל בשיחת טלפון לצילום יצירות אמנות, והתגלגל לקשר חם, קשר שנחקק בסלע. כמשמעו.

נועה וירח רותם מתגוררים באלון שבות, פנסיונרים, מהסוג שלא נח לרגע. פשוטים, צנועים, חמים ומאירי פנים. לביתם נכנסתי להשיב את יצירותיה של נועה בסיום הצילומים, שכן, ביקשה היא להוציא ספר ולספר תולדותיה ומעשה ידיה.

הקשר החם בין נועה לבין ירח לא נעלם מעיני, כה מתוק היה שלא עמדתי בפניו ובקשתי לצלמם. כיון שניתנה רשות, צילמתי גם את נועה בשעת עבודת מעשה הרוקם. על אף שבריאותה של נועה רופפת היתה, נראה היה שהיצירה ממלאת אותה חיים.

לשמחתי, הקשר שנוצר לא היה לרגע. לאורך תקופה שלחה לי נועה עוד יצירות מעשה ידיה ע"מ שאצלמן, וכך זכיתי לבקר מספר פעמים בביתם, וליהנות מפגישות נעימות וחמות, משל היינו מכרים ותיקים.

כשיצאנו לדרך אורלי ואני עם מדור הותיקים שלנו בעיתון מקור ראשון, היה ברור מיד עם מי ניפגש ומי ייצג את 'אלון שבות' על הכורסה הנודדת.

היה זה ביקור ארוך ומשובח, שהניב כתבה מרתקת ותמונה זוגית נוספת של שניהם.

עד ש... לא מזמן הגיעה לפתע הודעה כואבת מבתה של נועה, נעמה.

"לצערי", כתבה, "אמא נפטרה לפני שבועיים"...

נאלמתי. אלא שהמשכה של ההודעה הפתיע וריגש עד מאוד.

"אבא ביקש לצלם ולהדפיס על בלטה שתוטבע בתוך המצבה את העבודה האחרונה שרקמה עבורו לכבוד יום הולדתו ה 90, האם תוכל לצלם עבורנו את העבודה? בטוח שאמא היתה רוצה שזה יצולם על ידך".

האם אני יכול? בודאי שאני רוצה...

מחמאות רבות קיבלתי בחיי, וזו, עלתה על כולנה.

והיא הגיעה אלי, היצירה האחרונה. מרגשת לא פחות מהסיפור שמאחוריה. דומה שכל סיפור חייה נשזר בפיסת הבד הזו. הפרחים שכה אהבה, הנשמה היתרה של שבת, והאלון של כיסופי הותיקים וחזון הצעירים בגוש המתחדש, הטבע וחום השמש. יצירה אופטימית, מתנת אוהבים, צעירים בני 90.

ודבר מזה לא הכין אותי לדמעות שפרצו להן מעצמן כשגיליתי במקרה את ההקדשה שבגב היצירה.

שם, בגב, כבדרך אגב, נחבאת לה בפינת הריקמה משל קרצה לירח אהובה.

מילה אחת, סימן נסתר ומוסכם של שתי נשמות שהפכו אחת.

אהובי.

נוחי בשלום על משכבך נועה יקרה, תודה לך על שנתת לי לגעת ברקמת חייך.

ולוואי והזכרונות הטובים והיצירות הרבות שייצרת יהוו נחמה לירח בעלך ולמשפחתך.