מנוחה ומשה נתן ז"ל

מנוחה ומשה הגיעו מאנגליה/קנדה (מנוחה) ומאוסטרליה (משה), נישאו בארץ והתגוררו באשדוד. בשנת 1975 החליטו שהם מעוניינים להתיישב במקום חדש ביהודה ושומרון.
מבחר לא היה, ובדיוק באותה התקופה הוקמה עפרה, כך שהם ארזו את מטלטליהם ואת 3 ילדיהם, דינה אהרן ועמי ועלו לעפרה. קרן, הרביעית, נולדה כבר בעפרה.
משה, מכונאי מטוסים בתעשיה האוירית, לקח חופשה מהעבודה והיה ממקימי הגדר במחנה העבודה בבעל חצור.
בתחילה התגוררו באזור האולפנא באשקובית, ומשם עברו מאוחר יותר למבנה שבכיכר האולפנא כיום, והיו שכניהם של משפחת אלון.
כשזכתה מנוחה בתחרות הגינה היפה של עפרה, שתלה את הפרס שקיבלה - עץ דקל - בשטח האולפנא, שם עמד ונישא בגאון שנים רבות.
מנוחה עבדה בתחילה בבית הדפוס של דוד קאפח, ששכן במבנה של "הס הנדסה" כיום. לאחר זמן עברה למשרד המדידות של יעקב ארליך, שם עבדה שנים רבות.
במקביל לעבודתו בתעשיה, ניצל משה את כישוריו כטכנאי ואת אהבתו הגדולה לכלי רכב, והיה אמון על "צי" הסוסיתות והרום כרמל ששירתו את תושבי עפרה בראשית דרכה. אהבה גדולה נוספת שלו היתה אופנועים, ורבים מתושבי הישוב זוכרים את הטיפולים ואת מסעותיו על הכלי הדו גלגלי.
אהבה זו עברה בגנים, ובניו ידועים כחובבי רכב וכאספנים. אהרן ועמי הקימו את המוסך בעפרה. בשנים האחרונות מנהל אהרן את המוסך, ומספק במסירות ובנאמנות שירות לתושבי עפרה והסביבה.
לאחרונה נוסף דור שלישי לחובבי רכב, כשאלון הנכד הצטרף לאביו אהרן ולצוות המוסך.
פרט טריוויה נוסף וחשוב - בתחרות לעיצוב סמל הישוב עפרה זכתה מנוחה במקום הראשון. בסמל שעיצבה כלולים סממניה המובהקים של עפרה:
חקלאות, תעשיה ומנורת קנים, וכולם חוסים תחת גג הרעפים המפורסם של הישוב.
מנוחה ומשה אהבו את עפרה, את החברה והנוף היפה שסביב לה, ונהנו מהנכדים והנינים שחלקם גרים בישוב.
זמן לא רב לאחר המפגש והצילום, נפטרו מנוחה ומשה בהפרש לא גדול זו מזה.
יהי זכרם ברוך.