אילה ודוד קאפח

מעגלים. על עפרה שמעתי לראשונה כמדומני בכיתה ח'. כילד לא גדלנו על חדשות, התישבויות וקוים ירוקים. בכיתה ח' יצאנו מהבועה לשנה, ואז נפגשתי עם המושג - עפרה. זוכר במעורפל משהו עם הילה, וקטיף גודגדנים.
אחרי שנים התגייסתי במסגרת ההסדר, ומכל הפלוגה, את אוהל סיירים הזעיר והצפוף חלקתי במשך כמה חודשים עם שד קטן וזריז, חבר טוב העונה לשם עמית קאפח, בן עפרה. חלפו כמה שנים, נדבקה לי מצלמה ליד, ועמית ורחלי היו מהקרבנות הראשונים שאת חתונתם צילמתי. עוד כמה שנים ואני בעצמי תושב עפרה, ובזכות המצלמה שמי מופיע לראשונה בקרדיטים לצילום בספר מודפס. זה היה בהגדת תימן שהוציא דויד קאפח. בזכותו זכיתי לבקר בביתם של הרב יוסף והרבנית ברכה קאפח ז"ל . הקרדיט לצילום נמשך אח"כ גם בסדרת הספרים של דויד "טבעי, צמחי מרפא". אם הבנתי נכון, הסטודיו בר שוכן במבנה שהיה פעם בית הדפוס של דויד. בקיצור, מעגלים נסגרים. גם הזכות לצלם את אילה ודויד קאפח הוא סוג של סגירת מעגל עבורי.
בריאות טובה משפחת קאפח.