ניסים ז"ל ואלה ארז

ניסים ז"ל ואלה ארז,
רח' דרך ארץ ימיני.
ניסים ואלה נפגשו בצבא, הוא דתי והיא קיבוצניקית מגשר. לדת הגיעה מאוחר יותר בעקבותיו. את החיים בקיבוץ לא אהבה, וניסים היה האביר שגאל אותה משם על סוסו.
הם התחתנו וגרו בקרית אתא. כשהיו להם 2 ילדים החלו לחפש מקום מתאים לגידול הילדים. כשליווה קבוצה שהגיעה לנטיעות בעפרה פגש את פנחס ואסתרקה ולרשטיין שהיו חברי ילדות, והם שיכנעו אותו לבדוק את המקום.
אורי אליצור ז"ל ש"התיישב" עליו, סיפר לו על התכנית להקמת תעשיה בעפרה. ניסים נדלק מיד, אבל את אלה היה קשה יותר לשכנע. כשהגיעו לשבת אירוח קיבלו דירה מלאת בוץ ולא ראויה למגורים. כדי שאלה לא תברח, ניכנס לדירה וניקה את הבוץ עד שראו ריצפה. רק שברגע שיצאו החוצה - התמלאו שוב בבוץ...
איכשהו עברה השבת בשלום, ומיד לאחריה העמיסו את הרהיטים ועברו לעפרה עם 2 ילדים והשלישי בדרך.
דירתם המיועדת היתה ה"פ" של ע.פ.ר.ה. 36 מ"ר. שכניהם היו הורוביץ ובייטנר. את הרהיטים הבינו מיד שלא יצליחו להכניס. בהתחשב בצרכים, הובטח להם שעם לידתו של ילדם השלישי ישודרגו לדירת משפ' אליצור, שישודרגו בעצמם לדירה גדולה יותר.
"שבועיים ואתם שם" היתה ההבטחה. ביום שניכנסו הכין ניסים שביל גישה מסודר לבית, גינן גינה, ותלה ארונות מטבח. לתוהים מדוע הוא משקיע בבית לשבועיים, ענה - "אחרינו יגורו אחרים, העבודה לא תהיה לריק". השבועיים היו לארבעה חודשים, שבסופם שלח ניסים את אלה עם הילדים להוריה בקיבוץ, והחל לשפץ את בית אליצור שפונה. דלת לפה, חלון לשם, את ארונות המטבח צבע, והנה התהוו להם 45 מ"ר מרווחים. בית חלומות (ללא חלונות...).
עם הגעתם לעפרה יצא ניסים ללמוד את המקצוע החדש - ייצור סולמות. יחד עם יוסי אינדור ונתן ענבי נסעו לפ"ת ולמדו את המקצוע.
ניסים גאה לספר שהיה הראשון שניכנס ל"בית התעשיה", והאחרון שיצא משם.
היות והיתה החלטה יישובית שאחד מבני המשפחה חייב לעבוד בישוב, רבים מתושבי עפרה עברו במפעל שנקרא "סולמות בית אל", כדי ליישם את ההחלטה.
ההתחלה לא היה פשוטה. לא היה להם ניסיון בניהול או במסחר, והאינפלאציה באותה תקופה דהרה ועשתה שמות. חגי ברוכי ז"ל שהצטרף אליהם הכניס את מימד המסגרות וסייע להם מאוד. הסככה שבנו לעבודה החזיקה מעמד מעל 40 שנה, ופורקה רק לאחרונה.
בעזרתו של שמעון פרס ז"ל עבדו כספקים של משרד הבטחון. כשהגיע האחראי על ההתיישבות במשרד הבטחון לסיור, הצביע חגי קדמון על ניסים שעבד על הסולמות ואמר לו - זהו סרן בצבא. זה הספיק כדי לגרום לו להשאיר כרטיס ביקור ולפתוח את הדלת למשרדו. בתחילה התקשו לעמוד בדרישות משהב"ט, ולא זכו במכרזים. עם קצת לחץ וקשרים הוכנסו למכרז פתוח, והחלו לייצר סולמות, מיטות "סוכנות", וכנים להנעת "הנע סופי של שוט". לאחר זמן הגיעה הזמנה ממשה"בט לייצור אלפי בסיסי אנטנה. את המכבש לייצור השטאנצים פיתח וייצר בעצמו. נציג הצבא שהגיע כ"כ התרשם, שהשאיר לו את משימת הדבקת מדבקות האיכות המאשרות את טיב המוצר, ודילג על שלב הפיקוח האחרון...
המפעל עבר טלטלות ושינויים, ולאחר הפסקה של כמה שנים בהן עבד במפעל לייצור תפילין, חזר לעפרה ופתח את המסגריה. קילומטרים של גדרות סביב היישובים הוקמו על ידו, כשבמקומות מסויימים דאג להרחיב את שטח הגדר ע"י סיפוח אדמות שידע כי הן אדמות מדינה, מה שעזר אח"כ לספחן לתחום הישוב.
ב 96 בתקופת האינתיפאדה במהלך נסיעה עם פועלים ברמאללה, נעצר ע"י אנשי המודיעין הפלשתיני. אקדחו הוחרם והוא נלקח לחקירה בבניין השב"כ הפלשתיני. הוא נחקר ארוכות, כשבינתיים בצד הישראלי התפרסמו ידיעות על חטיפתו של מתנחל קצין צה"ל. בזכות תושיה, ידיעת ערבית וקשריו עם אנשים מרמאללה, הצליח לגרום לשיחרורו ע"י מפקד משטרת רמאללה, חפציו ואקדחו הוחזרו, והוא חזר הביתה.
כיום הוא בונה קראווילות ומשפץ בכל רחבי הארץ. הוא אל"מ במילואים, והיה מפקד עפרה, ומג"ד במילואים שתחת פיקודו שירתו הרבה חבר'ה מבנימין.
"כל מה שעשיתי בחיים היה בזכות אלה, שנתנה לי חופש לעשות דברים שאני אוהב. כל ימי המילואים שהגיעו לפעמים לחצי שנה, ואחזקת העסק, הכל בזכות אלה"...
אלה זוכרת את השנים הראשונות בעפרה כקשות מאוד. תנאי מגורים בלתי אפשריים, חשמל לא סדיר, בקושי היו מים, ומכולת עם מינימום מצרכים. בזכות גנרטור שהביא ניסים מהמפעל היה להם קצת יותר חשמל, אבל החיים היו קשים מאוד.
היות ועזבה את הקיבוץ ללא מקצוע, והיו לה ילדים קטנים בבית, פתחה משפחתון והחלה לטפל בילדים. זוג הילדים הראשונים בהם טיפלה היו התאומים דוד וישי גרנית. המשפחתון שהיה הראשון בעפרה היה מבוקש מאוד, ונשים היו מתקשרות לספר לה שהן בהיריון, ומבקשות לשמור להן מקום...
למעלה מ 30 שנה טיפלה בילדים בביתם יחד עם הטיפול בילדיה, 11 במספר, עד שהחליטה שמספיק. היא עשתה הסבה מקצועית, למדה מסאג' וטיפול גוף ונפש, וכיום היא מטפלת מוסמכת ומעסה בחדר טיפולים בביתם.
בצעירותה, ניגנה במשך שנים על צ'לו. כשעזבה את הקיבוץ לא אישרו לה לקחת את הצ'לו, ומאז לא ניגנה. לאחרונה חזרה לנגן על הכלי עם הרבה חשש. לאחר מס' שיעורים הצליחה לחזור לעצמה, רכשה צ'לו איכותי, ואת תקופת הקורונה ניצלה לאימונים ולחזור לנגינה ברמה גבוהה.
בשנת תשפ"ג נפטר ניסים בפתאומיות.
אלה תבל"א מתגוררת בעפרה.