תנועת ההתיישבות - משה עבאדי, טל שחר.


הוא היה נער צעיר כשהמרד הערבי הגדול שנות השלושים השתולל ברחבי הארץ. גם כשנדרש, כמו שאר התלמידים בישיבת פורת יוסף, להימנע מלעבור בשוק המוסלמי – משה עבאדי לא ויתר על הביקור אצל חבריו הערבים שם. "הרב של הישיבה החליט שאנחנו צריכים לעשות עצרת", הוא מספר. "הביאו את כולנו לבית כנסת, הלבישו אותנו שקים ואמרו לנו לבכות. פתחו את ההיכל, בכו והתפללו, והרב נאם נאום גדול לא־לוהים: לאבד ולהשמיד את אויבי ישראל. הייתי בן 11 עם דמיון גדול. ראיתי את ספרי התורה והרגשתי שראיתי את א־לוהים".

~

באותו יום ממש התאספו שלושה רבנים מנחלאות, שכונת מגוריו, "לקחו רעף וכתבו עליו מה הם רוצים שא־לוהים יעשה לערבים. הם נתנו את הרעף לאבא שלי, שהיה אופה, והוא שם אותו בגחלים. חיכינו שם עד שהכול התפוצץ". משה ישן היטב באותו הלילה, ולמחרת רץ להציץ בכותרות העיתונים, משוכנע שהרע מאחוריו. אלא שבמקום בשורת גאולה, דווח שם על הרוגים בקיבוצים ובשכונת מחנה־יהודה. "באותו רגע הבנתי שאם אנחנו לא נילחם ולא נהיה חזקים – ישמידו אותנו. לא יקרה שנשב ונתפלל וא־לוהים יציל אותנו. מאז נכנס לי לראש שאני חייב להיות חזק, חייב להיות לוחם".

~

שורה ארוכה של עיטורים מלמדת על מערכות ישראל שבהן השתתף עבאדי, כלוחם בקרבות בלימה וכיבוש. מכולם הוא גאה במיוחד בעיטור "לוחמי המדינה", שניתן לאלה שלחמו למען הקמתה. "היינו אידיאליסטים", הוא אומר. "החלום של כולנו היה לגרש את האנגלים ולהקים מדינה, והמטרה הזו הוגשמה במלואה. יש לנו מדינה".

המדור המלא עם משה עבאדי – מהקרב על לוד ובית-דגון ועד לאתגרי הקמת יישובו טל-שחר – באתר מקור ראשון


https://www.makorrishon.co.il/magazine/417875/



Featured Posts